יום ראשון, 28 ביולי 2013

הודעה שקטה לכלנו


           תמונה של פעם                                
             
            
                                                                    תמונה שגרתיתבימינו

                                                      




מתחילה את הרשומה שלי בקישור לסרטון המתאר את חיי היומיום של כולנו.
ברשומה זו אני אבליט את השימוש המוטעה והמוגזם לסמארטפונים ובכלל זה גם מתייחס לכל טכנולוגיה חדשה,אחרת הנהפכת בין יום ולילה להרגל שלילי הגוזל את זמננו היקר עם הסביבה והסובבים אותנו.
תמונה שגרתית מאוד שרואים אותה בכל מקום, קבוצה של חברים\גברים\נשים\ילדים\אחים ומשפחה היושבים ביחד פיזית אך כל החושים שלהם מתמקדים בדבר אחד והוא הסמארטפון!
אין בזה שום טענה שהסמארטפון אינו חשוב, וברור מאיליו שהוא הדבר הכי חשוב לכולנו בימים אלו למבוגרים ולילדים כאחד ואפילו חשוב יותר בקהילת הנוער והמתבגרים.
..... אני מתייחסת לתקשורת הבין אישית שהיתה אז פעם .. שחסרה לנו בימים אלו. כולם עסוקים במשחקים,קריאת ושליחת מיילים, שליחת וקבלת הודעות כל הזמן, פייסבוק וכו'... הדבר משפיע לרעה על היחסים הבין אישיים וגם על בריאותנו, מחקרים רבים בדקו את הסכנות המלוות מהשימוש המירבי של הסמארטפונים.
אנחנו בעד השימוש בטכנולוגיות החדשות והתפתחות הטכנולוגיות אך תמיד חשוב לדעת איך, מתי ואיפה להשתמש בדברים.
הסרטון מתאר את ההתנתקות מהסביבה וההתעסקות בסמארטפון כל הזמן ובכל מקום, ופתאום כשמתקים את הטלפון מתחילים לראות ולהרגיש את הסביבה ולהנות מהיחסים עם המשפחה והחברים ובכלל..
לכן,חייבים להסתכל אחורה.. ולחשוב פעמיים לפני שנחזיק את הטלפון בזמן שהותנו עם חברים, בני משפחה ולהתייחס לאנשים בארבע עיניים ולהיות נוכחים בכל החושים עם האחרים ובמיוחד עם בני המשפחה הקרובה.
כמו שאומרים אצלנו יש פתגם ערבי ידוע האומר (כל דבר טוב ויפה בזמן הנכון שלו). וכך אני מסכמת אין טוב ורע מוחלטים.. ולא מדובר במי בעד ומי נגד ! אך יש זמן ומקום מתאימים וזמן  ומקום לא מתאימים, חכם מי שמצליח להנות מהטכנולוגיה בלי להפסיד את היחסים הבין אישיים והתקשורת הבריאה עם אחרים..


יום שני, 22 ביולי 2013

הגן הסגור של פייסבוק

בגיליון האחרון שקיבלתי מהסתדרות המורים בעיתון "שיעור חופשי", התעניינתי בכתבה בנושא "הגן הסגור של פייסבוק" אשר מתאר את השימוש בקבוצה הסגורה בפייסבוק לשימושים ומטרות חינוכיות המעצימות ומעודדים את התלמידים ובאופן מיוחד מדובר בתלמידים ליקויי למידה.מדובר שבהתחלת הפרוייקט האתגרי היה קשה מפני שהתלמידים נתבקשו לשתף פעולה,לנהל משא ומתן ולהגיע להחלטות משותפות, אך מהר מאוד ובאופן מפתיע נצפתה עליה רבה בשימוש ובשיתוף הפעולה.

ד"ר גילה קורץ "מדגישה בכתבה זאת כי בשימוש מושכל, הטכנולוגיה יכולה לתרום להעצמה רבה לתלמידים ומסייעת בהפחתת חסכים. כך שהפייסבוק אכן יכול להיות סביבה פוגענית ומסוכנת לתלמידים בזה שהיא סביבה פתוחה ופרוצה, אך יצירת קבוצה סגורה והעברת מסרים ושיתוף מחשבות רעיונות , יכול לסייע ולהעצים את התלמידים ולעודד אותם חינוכית וחברתית -נפשית כך שגם מעלה את הדימוי העצמי של התלמידים והתחושה שגם אני יכול, ודווקא תלמידים הסובלים מלקויות ובפרט מדובר על ילדים ליקויי למידה כמו שהזכרתי מקודם".  

ענבל סמית,בוגרת המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, כתבה על הפרוייקט עבודת הגמר שלה לתואר השני במגמת תקשוב ולמידה, היא מתארת כי "הפקת העיתון המתוקשב אפשרה לתלמידי ליקויי למידה חיזוק בהיבט רגשי-חברתי ולימודי בהיבט מודעות לארגון,כתיב וכתיבה. מה שהגביר את המוטיבציה בלמידה.

ד"ר גילה קורץ מסכמת את הכתבה "שסביבת פייסבוק סגורה יכולה להיות  תחליף הולם מבחינה פדגוגית,חברתית וטכנולוגית, ולהגביר את תהליך הדמוקרטיזציה של הלמידה".

לפי דעתי על מה שקראתי ,הקבוצה הסגורה יכולה לשמש למטרות חינוכיות לימודיות וחברתיות, חשוב מאוד להוסיף חברים מוכרים אחד לשני באיזה שהוא הקשר(תלמידי כיתה, קבוצת ילדים בחוג מסויים, אנשים הסובלים מלקות מסויימת...) כך שיהיה איזו שהוא מחנה משותף ביניהם, כך שניהול הסביבה יהיה אטרקטיבי, מסייע, מאפשר לחברים להתבטא ולהביע דעות, שיתוף חומר לימודי או אחר.

מנסיוני האישי ובהיותי סטודנטית במרכז הלימודים האקדמיים במגמת התקשוב, העמיתה היקרה שלנו סמדר, יצרה בשבילנו קבוצה סגורה בפייסבוק לסטודנטים של המגמה ובה אנחנו משתפים אחד את השני בחומר לימודי, מאמרים, סרטונים חינוכיים המסייעים לנו בתחומי למידה שונים, סיכומים של שיעורים, קבוצת דיון בזמן מבחנים ובכלל, מה שעוזר לכולנו, ולמרות שחולקנו לשתי קבוצות ושתי כיתות אך אנחנו כולנו משתתפים בקבוצה אחת ומכירים אחד את השני דרך הקבוצה הזו, ואפילו מברכים, מנחמים, ומאחלים הצלחה ו... מה שנותן הרגשה של שייכות, ואכפתיות אחד לשני.



יום ראשון, 14 ביולי 2013

תהליך שינוי ActivInspire


תוכנה חדשה מעניינת מאוד, בסמסטר הזה חווינו חוויה מרתקת עם ד"ר איתי כוכבי, בהתנסות בתוכנת האקטיב אינספייר, איזה כיף של תוכנה, במקרה האישי שלי, שלצערי הרב אני עובדת בבית ספר לא מתוקשב ורחוק מאוד מהעניין הזה, המורים עוד לא עברו השתלמות להכין אותם לתקשוב, ובית הספר עדיין אינו מוכן טכנית לעבור למתוקשב, המחשבים עם הרבה תקלות ואין לנו לוח בכל כיתה, בקיצור האמצעים להתנסות בכל מה שאנחנו לומדים במכללה לא קיימים בבית הספר, אבל מה שכן אפשרי, זה להוריד את התוכנה הנפלאה הזו למחשב ולעבוד עם התלמידים בכיתה או בחדר המחשבים בכל מיני פעילויות אינטראקטיביות ולפחות להתנסות עם התלמידים שלי ולממש חלק קטן ממה שאנחנו לומדים, המסגרת שבה אני עוסקת, היא מסגרת של חינוך מיוחד,תלמידים אשר זקוקים לשינוי ויצירתיות באמצעים, כך שעבודה בתוכנית זו יכולה לעניין אותם.
אנחנו לומדים איך להשתמש בתוכנה זו, ואיך אפשר לנצל אותה בכיתות מבלי שהכיתה תהיה מצויידת בלוח חכם, מה שחשוב וחובה זה להביא מקרן וזה מה שכן יש לנו בבית הספר. 
השימוש בלוח חכם או אפילו בתוכנה זו דורש מהמורה אומץ לנסות אמצעי חדש, וחוכמה רבה בלדעת מתי להשתמש בה, איך להשתמש בה, ומה ללמד באמצעותיה!!! 
ובשורה התחתונה => מורה חכם מצליח את הלוח החכם.  כשלא מספיק לוח חכם וכיתה מצויידת ומתוקשבת להעלות את המוטיבציה, השיתופיות, למידת החקר, החשיבה מסדר גבוהה, הלמידה הפעילה והמעניינת,,,,, אלא מה שחשוב זה המורה עצמו ואופן השימוש באמצעים יצירתיים ומעניינים המובילים לכל המיומנויות הלימודיות שנזכרו.

יום שני, 8 ביולי 2013

מראה למורה


מראה למורה- סרטם של תלמידי בית הספר למחוננים "מעלות" ....

סרטון מרגש מאוד שהעלה אותו ד"ר יאיר לקבוצה בפייסבוק, הצפייה בסרטון גרמה לי לחוש בתחושות שונות, והייתי כאילו בבלבול בהזדהות!! האם להזדהות עם שחר התלמיד הקורבן או למעשה להיות המורה כשבעצם זה אכן התפקיד שלי בבית הספר שבו אני עוסקת עם תלמידים שכל אחד מהם עלול או היה עלול להיות במקומו של שחר!!! ה א מ נ ם !!!.
הסרטון מתאר סיטואציות של שיפוט טועה ולו הוגן של אחרים שבמקרה הזה היה שחר התלמיד הקורבן. והמורה הייתה מאוד קיצונית במעשיה ,במחשבותיה ובדיעותיה כלפיו.

הסטיגמה שהמורה הדביקה לשחר התלמיד המסכן בסיטואציה המתוארת, ברוב המקרים עלולה להרוס אותו לגמרי, ואנחנו כמורים ואנשי חינוך השפעתינו על התלמידים היא רבה מאוד, וכדאי תמיד לזכור שתפקידנו לחנך טוב וללמד טוב, לטפח אישיות ולא להרוס בן אדם. לכן צריך להיזהר בהתנהגותינו, מחשבותינו, ותמיד לספור עד 10 לפני שאנחנו מענישים את התלמיד,  וכשמענישים לדעת איך להעניש בלי לפגוע בו, בעונש חיובי שיועיל בחיוב ולא יהרוס. .  
                                                  והכי חשוב לפי דעתי לדעת מתי לבקש סליחה.

לבקש סליחה זה לא חולשה ...וכפי שאמר אלטון ג'ון, Sorry seems to be the hardest word. לא נורא. קשה אך שווה.