יום שני, 26 באוגוסט 2013

ה- MOOCS

בקורס שילוב טכנולגיות תקשוב ולמידה עם דר' חגית מישר-טל נתבקשנו לעבוד על מטלה שיתופית בנושא הMOOCS, המטלה הייתה ברורה ומחולקת לשני שלבים כשבכל שלב כל אחד מהקבוצה נדרש לתרום חלק בחיפוש וניסוח יתרונות וחסרונות לנושא הנלמד,באמצעות דיון בין העמיתים בקבוצה בפורום, פייסבוק,סקאייפ.... והתוצר הסופי הוא מסמך שיתופי שיועלה לויקי.
אומנם זו לא היתה החוויה הראשונה לעבודה בקבוצות \לעבודה שיתופית עם העמיתים, אך הפעם חוויה זו הייתה נטל עליי והרגשתי כמה עבודות מסוג זה לא מתאימות לי אישית.

הגדרה לקבוצת למידה שיתופית- collaborative learning 
למידה בקבוצות בבית הספר היא שם כולל למספר מתודות למידה שהמשותף להן הוא חלוקת הכיתה לקבוצות עבודה קטנות (פישר אינשנגר 2001). העבודה בקבוצות קטנות יכולה לנוע על ציר שתחילתו בישיבה הפיזית בקבוצות, כאשר לכל תלמיד יש מטלה נפרדת ותוצר שונה של מטלה ובצידו הסופי של הציר, נמצא קבוצה שיתופית בה לכל התלמידים יש מטלה זהה והתוצר המשותף שייך לכולם. האלמנט הנמדד בציר הינו כמובן, מידת שיתוף הפעולה בין המשתתפים בקבוצה (פישר אינצינגר 2001).
שיתוף פעולה יוגדר כהתנהגות המתרחשת בין שני אנשים או יותר, הפועלים בתהליך אישי משותף, לקראת הגשת תוצר. למשתתפים מטרות הקשורות זו בזו וההישג הקבוצתי עולה על ההישג האינדיבידואלי כתוצאה מהפריה הדדית (פישר –אינצינגר 2001).

הגדרה המתארת את תהליך העבודה ואת חשיבות שיתוף הפעולה בין המשתתפים בקבוצה.
התיאוריה היא הרצוי אך לצערי הרב המצוי רחוק מאוד מהשגה!!.
התהליך מאז תחילת העבודה ועד לסיומה התמשך ל-3 שבועות, הזמן הנמשך הזה מבחינתי מתיש מאוד! למה??? כי לכל אחד מהחברים בקבוצה יש את הקצב שלו ואת האופי האישי שלו, יש כאלה שעובדים תחת לחץ ותמיד נשארים לרגע האחרון לשלוח את תרומתם, ויש כאלה המקבלים את האחריות לעצמם ותמיד מזרזים את החברים ואת העיניינים, ויש כאלה האדישים ולא עקביים המחכים לנס מהשמיים כדי שהכל יסתדר להם כרצונם.
הקבוצה ההיטרוגנית אומנם יש לה את היתרונות שלה אך יש לה גם הרבה חסרונות, לדוגמא: אנשים כן מתמצאים ודואגים ואחרים לא, חלק  מטייל ועושה חיים וחלק מיואש מלקרוא לחברים בפורומים ,,,חלק עובד קשה כדי ליצור מסמך \ תוצר הראוי להערכה וחלק אחר אדיש ולא אכפת לו, יש כאלה שעושים את המבוקש מהם וזהו יוצאים כאילו זהו תרמו והלכו.
                         ומה בסוף המסמך יוצא בשם כולם !!! וכולם מקבלים את אותו ציון !!!  
אומנם יש בויקי תיעוד לכל פעולה נעשתה ולכל כניסה ועריכה לכל אחד מהמשתתפים, אך התחושה הפנימית של מי שעובד היא תחושה של נטל,ניצול ועייפות!!!
כואב לי מאוד כשאני מוצאת את עצמי משקיעה הרבה זמן, ואנרגיות כדי לתרום למסמך הסופי ואחרים פשוט מטיילים. אני לא שופטת אנשים ולא מרשה לעצמי לפגוע באף אחד, ועבודה על תוצר סופי אחד אם לא תהיה בתיאום בין המשתתפים יתכן  שתפגע או תתן הרגשה בזלזול כלשהו, כשלדוגמא יש סעיפים החוזרים על עצמם ואי אפשר להשאירם כך שחייבים או לשלב או למחוק ולוותר על אחד מהם???והשאלה על איזה מהם ??יגידו למה וותרתם על שלי ןלא על האחר???לוקחים את זה אישי ומאוד קשה!! וכשאין מקור לסעיף מוזכר ומבקשים 1000 פעמים להוסיף מקור ובכל זאת לא מוסיפים אז מה עושים ??? משאירים\מוחקים ??? דלימה אמיתית!! אכן לא רוצים לפגוע ולא נעים לנו למחוק או לנסח מחדש אך לפחות תתעוררו ותתרמו קצת לקבוצה! בסוף התוצר הוא של כולם !
אני יודעת שרשומה זו אולי אינה כתובה בצורה אקדמית המקובלת עליכן, פשוט רשומה זו יצאה לי מהבטן והיה לי מאוד חשוב לשתף את החוויה הלימודית שהייתה לנו לאחרונה איתכם, מכיוון שכל הזמן ההדגשה בתחום התקשוב הייתה על חשיבות העבודה השיתופית, ותקשורת פתוחה בין העמיתים ובמיוחד בין השותפים בעבודות, אך תמיד יש אחד או מקסימום שניים אשר מקבל על עצמו את האחריות להוציא תוצר סופי ראוי ובעל ערך.




יום חמישי, 15 באוגוסט 2013

כישורים חברתיים לעומת תקשורת באמצעות מכשירים אלקטרוניים

"אנו נולדים וחיים כיצורים חברתיים. על מנת לממש את הפוטנציאל האישי שלנו, כל אחד מאתנו זקוק לחיי חברה. כמובן שצורך זה משתנה מילד לילד, ולא כולנו חייבים להיות "חיות חברתיות", אך כל אחד זקוק למספר חברים ואירועים חברתיים. ילדים שאינם מפתחים את הכישורים החברתיים שלהם גדלים להיות מתבגרים ומבוגרים אלימים, דכאונים או חרדתיים, שאינם מצליחים להגיע לידי מימוש עצמי .
 היום יותר מבעבר, גם ילדים ומתבגרים נורמטיביים זקוקים לעזרה על מנת לרכוש כישורים חברתיים ולהתאמן בהם.  בעבר, רק ילדים עם בעיות תקשורת, הפרעות קשב או לקויות אחרות היו זקוקים לעזרה כזו, זאת, משום שרוב התקשורת שלנו היא באמצעות מכשירים אלקטרונים, פייסבוק, קבוצות דיון, טוויטר, פורומים, מסרונים וכדומה. התקשורת הישירה מועטה מאוד. אפילו בבית הספר ניתן לראות את המתבגרים מסמסים זה לזה בהפסקה במקום לנהל שיח ישיר.כאשר נפגשים אחר הצהריים, המשחקים הם משחקי מחשב – יושבים יחד מול הפייסבוק או בפלייסטיישן. נדיר למצוא את הילדים כיום משַחקים מִשְחקים של פעם, או יושבים ביחד ומשוחחים על נושא משותף."   
ביבליוגרפיה
הכותבת היא מטפלת התנהגותי קוגניטיבית- CBT ובביופידבק, מתמחה בבעיות רגשיות והתנהגותיות ובהדרכת הורים 

המעגל מתרחב...אך החברים האמיתיים עדיין מעטים ! 
בשבוע שעבר חגגתי את יומולדת ה35 :)  יום לפני וליתר דיוק מאז חצות התחלתי לקבל הודעות וברכות בפייסבוק, ועל הבוקר באותו יום איזה כיף התעוררתי על צלצול רציף של הודעות ס.מ.ס, ווטס אפ, וויביר... והפרויקט שלי היה לחזור בהרבה הרבה תודה והערכה לכל מי שזכר ובירך אותי .............

וווואאאאווו מעגל החברים התרחב, וכבר יש לי יתור ויותר חברים מברכים.

הפייסבוק והאתרים החברתיים הרחיבו את מעגלי החברות,ההיכרות ,האינטראקציה והשיתופיות בין האנשים,וזה באמת דבר נפלא מאוד.

אבל,!!!!  לצערי הרב הודעות כתובות אינם מחליפים ובאים במקום ברכה חמה והשקעת דקה לשיחה טלפונית וברכה בקול, בה אפשר להרגיש את שמחת ואהבת החבר לך, כך שאומנן קיבלתי עשרות ברכות כובות אך לא קיבלתי ברכות חמות היוצאות מהלב, והמחממות את הלב, אנשים הפכו להיות יותר פרקטיים ואפילו קרים יותר.
כך שאכן מעגל החברות והחברים התרחב ונעשה גדול מאוד מאי פעם, אך החברים הקרובים המחממים את הלב הם לא הרבה . ומה שרואים זה לא בהכרח מה שמרגישים, ואנשים משדרים אהבה וחום בדרך המתאימה להם.

מה שחבל שמה שרואים שהמעגל רחב מאוד אך בלב זה לא ישנה ואפילו עלול להיות יותר גרוע, וזה לא מהסיבה שאני או את או הוא או כל אדם אחר נעשה רע ולא ראוי לחברים, אלא מפני שהעולם מסביבנו משנה והדרישות והצפיות השתנו, העולם הפך להיות מחשב ומשקיע בחיצוני ובמה שרואים האחרים ושכח את החשוב .. עמוק עמוק בלב את מה שמרגישים בלב ובנשמה.




יום שבת, 10 באוגוסט 2013

יש החשוב ויש היותר חשוב!!






                                https://www.facebook.com/photo.php?v=10201661384206621

לצערי הרב לא מצאתי תרגום לקישור לעיל, סרטון קצר המתאר את חשיבות המוסר והאתיקה בחיי הילדים והאנשים, איך מלמדים את התלמידים מגיל צעיר מאוד(כיתה א) לשמור על אתיקה ומוסר וכך הרגל זה הופך לשגרה בחיים.
מדובר בחשיבות הנושא ורכישתו אצל ילדים מגיל צעיר ואפילו מתארים את חשיבות הנושא שהיא יותר חשובה וחיונית מלימוד הטכנולוגיה, כי לטענתם טכנולוגיה בלי מוסר ואתיקה לא שווה כלום!
קודם מוסר ואחר כך כל דבר אחר כי אנשים הם מוסר,אתיקה ומורל בראש ובראשונה .  

אני אישית מסכימה מאוד עם גישה זו, וחושבת כי אנשים חייבים באמת להיות מנומסים, ומתחשבים באחר.
טכנולוגיה בדור הזה מהווה תחום מאוד חשוב ושימושי מאוד, רואים שמגיל צעיר מאוד ילדים דורשים,מבקשים ומשתמשים בכל מיני משחקי מחשב, אייפאדים, אייפונים, .... השימוש נראה כאינסטינקט מולד,מדהים איך ילדים מגיל 7 חודשים מעניינם בסמארטפונים ודוחים א המשחק השגרתי הידוע של הטלפון הראשון שלי המנגן, מצלצל ומשמיע קולות. 
ילדים מגיל שנה משמשים במסכי מגע כמו מבוגרים, ילדים בני 4\5 משחקים ושולטים במשחי רשת.

כך שטכנולוגיה כבר נכנסה לכל בית והילדים מעורבים בהתפתחות הטכנולוגית וחיים בה.  אך עדיין חסר לרבים מאינו ומכל הדורות את הכי חשוב  -  המוסר
מושדי החינוך צריכים להקפיד על חינוך טוב, כי חינוך בונה אישיות ובני אדם מתורבתים בעלי אתיקה המקדמים ותורמים יותר לסביבה ולמדינה.  ולפי דעתי מי שחושב טוב עושה טוב.    

יום חמישי, 8 באוגוסט 2013

התנסות אתגרית בלוח החכם




ביום שני שעבר,הצגתי בשיעורה של ד"ר איתי... הצגה של הסביבה הלימודית  "ג'ינג'ים", כל העמיתים הציגו במגוון רחב של מצגות והייתה להם הצגה מוצלחת, נווווו מה עכשיו אנחנו לקראת סוף הסמסטר והדגש והעבודה בקורס התבססה בעיקר על תוכנת האקטיב אינספייר שדווקא אליה אני אישית מאוד התחברתי, אז, הצעתי לשותפה שלי(אלסי) להכין את המצגת שלנו בתוכנה הזו, החששות והקשיים ליוו אותנו בהתחלה והתלבטנו קצת אך החלטנו ללכת עם החוויה עד הסוף, להכין מצגת בתוכנה הזו ולהציג באמצעותיה!! חשוב לציין בשלב זה שהעבודה באמצעות הלוח החכם הייתה תמיד תיאוריטית ודרך למידה והסברים מד"ר איתי בשיעורים, אך עבודה בפועל אף פעם לא חווינו, התרשמנו מאוד ותמיד מעבודתה של ד"ר איתי בשיעורים ורציתי להתנסות וחשבתי ביני לבין עצמי,אם מנסים ומתנסים עכשיו ונתקלים בבעיות, קשיים והתלבטויות יש לנו מי לשאול ומי יתווך וידריך אותנו, אך בכיתה ובשטח נהיה לבד באיזשהו שלב, ולא יהיה מי לשאול ומי לעזור, אז למה להסס הרי אנחנו הגענו למכללה כדי ללמוד ולשבור מחסומים ולהתנסות בחוויות חדשות וחדשניות.  דחף זה העצים את הרצון והכוח להכין ולהציג, ושתינו הינו מאוד מתלהבות מהחוויה.     אך - 
לצערי הרב ומסיבות אישיות השותפה שלי לא הצליחה להגיע ללימודים, ונשארתי לבד!! 
מה לעשות ??? 
1-לדחות --- אי אפשר ,לא יהיה לי אישור כניסה לאתר, הסיסמה מתבטלת אחרי יומיים מיום ההצגה!
2- הזמן עובר מהר מאוד ואין עוד הזדמנות להציג , כי היומן כבר מלא.
אם לא אציג במועד - אפסיד את החוויה והעבודה והזמן שהשקעתי .
הייתי מאוד מתוחה ודאגתי מאוד מלהיות לבד במשימה זו  ומלהציג לבד... אך החלטתי לדבר עם המרצה ולבקש ממנה להציג לבד ובשם שתינו, ולשמחתי הרבה המרצה אישרה לי להציג.
כשהיגע הזמן,,, פתחתי את התוכנית ועמדתי מול הלוח, פניתי לד"ר איתי ואמרתי ,שהיום אני אציג באמצעות התוכנית אקטיב אינספייר, וזוהי ההתנסות הראשונה שלי בלוח החכם, החלטתי להתנסות בה למרות שהדבר עלול להכשיל אותי, אני פה כדי ללמוד ואני מבקשת ממך שתעזרי לי במידת הצורך :) 
המרצה חייכה ומסרה לי את העט וכך התחלתי,, הצגתי את הסביבה ועברתי מהתוכנה לאינטנט ומהאינטרנט לסביבה הלימודית והסתדרתי בסוף עם עזרה ותמיכה מד"ר איתי ומתמיכתה של העמיתה מנאל שהציעה את עזרתה וישבה מול המחשב וסייעה במידת הצורך.
החוויה הייתה מאוד אתגרית - הרגשתי הצלחה גדולה בתוך תוכי, שמעתי תגובות חיוביות מהעמיתים ומהמרצה. מה שעשה לי מאוד טוב- והתחלה ליום מוצלח.
הייתי מאוד מקווה שיתאפשר לי כסטודנטית להתנסות בחומר הנלמד בקורסים, באופן שבו תהיה האפשרות לשאול והרשות לעצמנו לטעות ולהתקל בבעיות ולפתור אותם בתיווך וסיוע המרצים... למידה פעילה וממשית.

הרשומה הזאת היא סוג של למידה והתנסות גם כן, בהתחלה ביקשתם ממנו לכתוב מטרות הבלוג! חיפשתי באינטרניט מה זה בלוג, ותיארתי לעצמי שמטרותיו יהו כך וכך, אך היום אני חושבת שאפשר לכתוב מטרות חדשות ומשמעותיות מההתנסות והעבודה האישית שלי בנושא, הבלוג הוא עדיין היומן האישי שלי שבו אני מביעה את הדעות האישיות שלי, החוויות, והערכת הלמידה שלי. אך הוא גם כן סוג של דף קשר ביני לבין המרצות המקשיבות שלי,שהן כאילו מאחורי הקלעים, שאליהן אני מדברת, מתקשרת ומשתפת כל מיני דברים הרלוונטיים ללימודים.