יום שני, 26 באוגוסט 2013

ה- MOOCS

בקורס שילוב טכנולגיות תקשוב ולמידה עם דר' חגית מישר-טל נתבקשנו לעבוד על מטלה שיתופית בנושא הMOOCS, המטלה הייתה ברורה ומחולקת לשני שלבים כשבכל שלב כל אחד מהקבוצה נדרש לתרום חלק בחיפוש וניסוח יתרונות וחסרונות לנושא הנלמד,באמצעות דיון בין העמיתים בקבוצה בפורום, פייסבוק,סקאייפ.... והתוצר הסופי הוא מסמך שיתופי שיועלה לויקי.
אומנם זו לא היתה החוויה הראשונה לעבודה בקבוצות \לעבודה שיתופית עם העמיתים, אך הפעם חוויה זו הייתה נטל עליי והרגשתי כמה עבודות מסוג זה לא מתאימות לי אישית.

הגדרה לקבוצת למידה שיתופית- collaborative learning 
למידה בקבוצות בבית הספר היא שם כולל למספר מתודות למידה שהמשותף להן הוא חלוקת הכיתה לקבוצות עבודה קטנות (פישר אינשנגר 2001). העבודה בקבוצות קטנות יכולה לנוע על ציר שתחילתו בישיבה הפיזית בקבוצות, כאשר לכל תלמיד יש מטלה נפרדת ותוצר שונה של מטלה ובצידו הסופי של הציר, נמצא קבוצה שיתופית בה לכל התלמידים יש מטלה זהה והתוצר המשותף שייך לכולם. האלמנט הנמדד בציר הינו כמובן, מידת שיתוף הפעולה בין המשתתפים בקבוצה (פישר אינצינגר 2001).
שיתוף פעולה יוגדר כהתנהגות המתרחשת בין שני אנשים או יותר, הפועלים בתהליך אישי משותף, לקראת הגשת תוצר. למשתתפים מטרות הקשורות זו בזו וההישג הקבוצתי עולה על ההישג האינדיבידואלי כתוצאה מהפריה הדדית (פישר –אינצינגר 2001).

הגדרה המתארת את תהליך העבודה ואת חשיבות שיתוף הפעולה בין המשתתפים בקבוצה.
התיאוריה היא הרצוי אך לצערי הרב המצוי רחוק מאוד מהשגה!!.
התהליך מאז תחילת העבודה ועד לסיומה התמשך ל-3 שבועות, הזמן הנמשך הזה מבחינתי מתיש מאוד! למה??? כי לכל אחד מהחברים בקבוצה יש את הקצב שלו ואת האופי האישי שלו, יש כאלה שעובדים תחת לחץ ותמיד נשארים לרגע האחרון לשלוח את תרומתם, ויש כאלה המקבלים את האחריות לעצמם ותמיד מזרזים את החברים ואת העיניינים, ויש כאלה האדישים ולא עקביים המחכים לנס מהשמיים כדי שהכל יסתדר להם כרצונם.
הקבוצה ההיטרוגנית אומנם יש לה את היתרונות שלה אך יש לה גם הרבה חסרונות, לדוגמא: אנשים כן מתמצאים ודואגים ואחרים לא, חלק  מטייל ועושה חיים וחלק מיואש מלקרוא לחברים בפורומים ,,,חלק עובד קשה כדי ליצור מסמך \ תוצר הראוי להערכה וחלק אחר אדיש ולא אכפת לו, יש כאלה שעושים את המבוקש מהם וזהו יוצאים כאילו זהו תרמו והלכו.
                         ומה בסוף המסמך יוצא בשם כולם !!! וכולם מקבלים את אותו ציון !!!  
אומנם יש בויקי תיעוד לכל פעולה נעשתה ולכל כניסה ועריכה לכל אחד מהמשתתפים, אך התחושה הפנימית של מי שעובד היא תחושה של נטל,ניצול ועייפות!!!
כואב לי מאוד כשאני מוצאת את עצמי משקיעה הרבה זמן, ואנרגיות כדי לתרום למסמך הסופי ואחרים פשוט מטיילים. אני לא שופטת אנשים ולא מרשה לעצמי לפגוע באף אחד, ועבודה על תוצר סופי אחד אם לא תהיה בתיאום בין המשתתפים יתכן  שתפגע או תתן הרגשה בזלזול כלשהו, כשלדוגמא יש סעיפים החוזרים על עצמם ואי אפשר להשאירם כך שחייבים או לשלב או למחוק ולוותר על אחד מהם???והשאלה על איזה מהם ??יגידו למה וותרתם על שלי ןלא על האחר???לוקחים את זה אישי ומאוד קשה!! וכשאין מקור לסעיף מוזכר ומבקשים 1000 פעמים להוסיף מקור ובכל זאת לא מוסיפים אז מה עושים ??? משאירים\מוחקים ??? דלימה אמיתית!! אכן לא רוצים לפגוע ולא נעים לנו למחוק או לנסח מחדש אך לפחות תתעוררו ותתרמו קצת לקבוצה! בסוף התוצר הוא של כולם !
אני יודעת שרשומה זו אולי אינה כתובה בצורה אקדמית המקובלת עליכן, פשוט רשומה זו יצאה לי מהבטן והיה לי מאוד חשוב לשתף את החוויה הלימודית שהייתה לנו לאחרונה איתכם, מכיוון שכל הזמן ההדגשה בתחום התקשוב הייתה על חשיבות העבודה השיתופית, ותקשורת פתוחה בין העמיתים ובמיוחד בין השותפים בעבודות, אך תמיד יש אחד או מקסימום שניים אשר מקבל על עצמו את האחריות להוציא תוצר סופי ראוי ובעל ערך.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה