התפתחות טכנולוגית לעומת נזקים שונים ויחסים בין-אישיים

אנו חיים בעולם הטכנולוגיה, עולם העשיר באביזרים טכנולוגיים, מחשבים, טאבלטים סמארטפונים .......והטכנולוגיה משפיעה על כל הגילאים ואפילו שולטת על חלק גדול מהם.
בתור מורה אני מאוד נהנית מההתפתחות הטכנולוגית אשר מסייעת לי הרבה בתחום העבודה שלי ומאפשרת לי הרבה הזדמנויות למידה במגוון רחב של מכשירים, ואין ספק שזה דבר קסום, אבל לא נשכח ולא נתעלם מהעוצמה הרבה של הקרינה אשר משפיעה עלינו בצורה רעה ומסוכנת מאוד!
בתור אמא לשני ילדים מקסימים , אני מתקשה מאוד ורע לי מאוד כשאני רואה אותם עסוקים כל הזמן במכשירים ובמחשבים! ואין ביכולות לגרות אותם במשהו יותר מעניין ורלוונטי לעולם שלהם!
סיפור קצר להמחשה... לפני כחודש הזמנתי את החברים של הבן הבכור שלי שהוא בן 9+ לבית , לסעוד ביחד את ארוחת הצהריים ולשחק ביחד.. הגיעו 3 חברים כששני מהם עם אייפאד ואחד עם אייפון !!!  הייתי בשוק! מהקורה פה ? אני דווקא התפניתי להזמין אותם כדי לשחק ביחד ובמיוחד כדי שהבן שלי ינוח קצת ממשחקי המחשב והמשחקים הללו :( תגובתי הייתה ברורה לגמרי אך הבן שלי הבריקו עיניו וקפץ משמחה... ("יו הו זה מה שרציתי" זה מה שהוא בטח חשב בזמנו..).
טוב לא אמשיך בסיפור אך אני מנסה להדגיש את עוצמת השפעת העולם הדיגטלי - הטכנולוגי עלינו.
סיפורים כאלה ואחרים נמצא בכל בית ובתחום בית הספר, העבודה והמשפחה ...  
אפילו אנו כמבוגרים תמיד עסוקים בסמארטפונים האישיים, ורוב האנשים עסוקים במשחקים או בפייסבוק!!! זה לא משהו חשוב או משהו... אך לכל אחד זה כן חשוב! ואפילו במסגרת ישיבה משפחתית זה הופך להיות הכי חשוב בואתו עת!
ההתלבטות שלי בעניין היא : כשאנחנו דוגלים לעולם הטכנלוגי ומעודדים את התלמידים, הילדים להשתמש, לחפש באנטרנט,להכין שיעורים דרך אתר בית הספר, לחפש סרטונים ותמונות רלוונטיים לשיעור כלשהו אוו סיפור כלשהו!! כאנחנו עסוקים בסמארטפון שלנו ורוצים להעיף את הילדים !!!  אז מה בעצם אנחנו עושים ולאן אנחנו חותרים ? 

זה עלול לגרום לנזק מתמיד ומסוכן לגפנו ולגופם של הילדים שלנו :( 

לא נשכח גם כן שהיחסים הבין-אישיים נפגעו כתוצאה מהתעסקות יתר של אנשים במכשירים, הדיאלוג כמעט ולא קיים בין האנשים, הישיבות המשפחתיות הפכו לדממה ושקט מוחלט!! 
האם זה בריא ? 
לכל דבר יש את הטוב והרע !!  ואם לא נציב גבולות לתופעה זו , המצב יחמיר עוד ועוד.
אני חושבת שההתפתחות הטכנולוגית היא אכן ברכה אך צריכים לדעת ולהיות חכמים באיך להשתמש ובמתי להשתמש בה! 
יחסים בין אישיים הם ברכה גדולה ואנחנו כאנשים זקוקים לשיחה ביננו, לתמיכה, לקשר עין למי שיקשיב לנו, ....
צריך להיות עירניים להשפעותם הן  החיוביים והן השליליים ולבחור במה שיתאים לכל אחד מאיתנו.
העניין הוא אישי לגמרי אך.. ניסיתי להביע את דעתי בעניין :) .

יישום מעניין ומומלץ

                             T i n y   T a p

 מצ"ב קישור לאתר :  http://www.tinytap.it/   
  
רציתי להציג ברשומה זו, יישום מאוד מעניין - ואני אישית מאוד אהבתי ונהניתי בשימוש בו ביחד עם התלמידים שלי בכיתה. .....   מה זה היישום הזה ? ומה אפשר לעשות בו ? ... 

TinyTap היא הדרך הטובה ביותר ליצירת משחקים אישיים לילדים באייפד. יישום זה יכול להתאים לכל הגילאים (מפעוטות לסבים וסבתות) ,כדי לשחק וליצור משחקים פשוטים חינוכיים, על ידי שימוש בתמונות אישיות ורישום שאלות. TinyTap עושה משחק ולמידה מרתקים ואישיים! חינם ב-App Store.

מה אפשר לעשות ביישום זה:

1- ספרי לימוד :המרת ספרים קיימים מ TinyTap או ליצור חדש!

2- משחקים :ליצור משחקים  חינוכיים ולימודיים מהנים באמצעות התמונות האישיות .

3- סיפורים :לספר סיפורים ולשאול שאלות עבור כל דף \תמונה כדי לשתף את הילדים שיהיו  חלק מהחוויה המשפחתית \ מפעילות כלשהי.

4- אלבומי תמונות :לארגן את התמונות של המשפחה לתוך אלבומים לשחק ולהוסיף תוויות קוליות.

5- פעילויות בכיתה:TinyTap היא דרך מצוינת ליצור משחקי כיף בכיתה ופעילויות באמצעות  האייפד. באפשרותך ליצור שאלות מרובות ולהתאים את האפליקציה ליכולותיו וצרכיו של כל תלמיד, היישום מאפשר לך להקליט את השאלות בקול האישי שלך. הוא גם מאפשר להפוך כל דף עבודה רגיל לדף עבודה אינטראקטיבי.

3- שיתופיות  : שיתוף הפעילות\המשחק עם התלמידים, המורים, המשפחות ואפילו באינטרנט.

(מתוך אתר:  http://www.tinytap.it/site/about) 

לאחרונה התחלתי בשילוב האייפאד בעבודה שלי עם תלמידים, ומכיוון שיש לי כיתה הטרוגנית שכוללת מבוגרים שחלק מהם נייד ועצמאי וחלקם השני מרותקים לכסא גלגלים ועם מוגבלות מוטורית שמקשה עליהם לכתוב ולעבוד בידיים.

חפשתי יישום שיכול להתאים לילדים עם המוגבלות המוטורית כך שתהיה להם האפשרות להשתלב איתנו בשיעור באופן עצמאי ולעבוד באותם דפי עבודה ,משחקים וספרים כמו כל שאר התלמידים, חיפשתי יישומים רבים ונסיתי כמה מהם אך נעצרתי כשמצאתי את היישום הזה, ראיתי שהוא הכי מתאים למה שאני מחפשת ויכול לענות על חלק גדול  מהצרכים של התלמידים בזמן השיעור, וצעדתי קדימה והתחלתי להתנסות בו :)   וזה היה מאוד מעניין, נסיתי עם אחד התלמידים כי בפועל שיש לי אפשרות לשלב אייפאד אחד לכיתה,  וזה עבד די טוב , והתלמיד נהנה מהשיעור, שיתף פעולה , חווה בשיעור מעניין, מאתגר, ומעצים ,,, אחרי הפעילות שהיתה דף עבודה זהה לזה שקיבלו שאר התלמידים , הוא ביקש ממני לאפשר לו לעבוד באייפאד כל הזמן בשיעורים, והביע רגשות של שמחה, סקרנות, דימוי עצמי גבוהה, עצמאות בעבודה  ומוטיבציה גבוהה לשתף פעולה ולהיות נוכח בפועל בכל מה שקורה מסביבו.

רגשות אלו עשו לי את היום, ואתגרו אותי להכין לתלמידים עוד ועוד פעילויות ולגוון בפעילויות כך שישאר מעניין, ומעלה את המוטיבציה.

יתרונות וחסרונות ליישום הזה לפי דעתי ונסיוני האישי : 

יתרונות :

היישום הינו מוצלח ומעניין מאוד בעבודה שלנו באופן אישי, הינו מאפשר לנו לגוון באמצעי

העבודה שלנו, ולהפוך את השיעור ליותר מעניין ואינטראקטיבי, כמו כן מאפשר לנו כמורות

במסגרת החינוך המיוחד, להתאים את המשחקים ואת דפי העבודה לילדים בעלי יכולות

קוגניטיביות גבוהות אך מוגבלים מבחינה מוטורית, לשתף אותם ולעבוד איתם כמו כל שאר

 התלמידים בכיתה ובאותם דפי עבודה, אך בדרך המתאימה יותר ליכולתם המוטורית.

יישום זה מאפשר לילדים אלה, עצמאות בעבודה ומגביר את הדימוי העצמי אצלם.

חסרונות :

1- מצריך הרבה הכנה ועבודה כדי ליצור דף עבודה\ משחק.

2- אין ביכולתנו להוסיף שאלה \ דף למשחק \ לדף העבודה שכבר הכנו.

3- אין ביכולתנו לבדוק אם עבדנו נכון או לא, צריך להשלים את כל העבודה רק אחר כך

לבדוק אם זה עבד בצורה הרצויה או לא.

4- יישום המיועד לעבודה דרך האייפאד \ אייפון – אין ביכולתנו לעבוד באמצעות מחשב.

      ולמרות החסרונות עדיין  אני חושבת שהוא יישום מדהים ומומלץ, ואני אמשיך לעבוד בו :) 

חווית הכתיבה בבלוג

לחשוב על כתיבת רשומה שבועית , היה מאוד כבד עליי :) 
לעיתים רחוקות היה לי כיף לכתוב ולשתף חוויה איתכן בבלוג,  אך באופן כללי היה לי מאוד קשה לחשוב על נושא, תחום עניין שיתאים לבלוג.
חוסר ההתנסות בחומר באופן ממשי בעבודה שלי, היה מאוד מתסכל, כך שפעמים רבות חשבתי לשנות מקצוע או תחום לימוד במהלך שנת הלימודים במכללה !!!! 
יש לי הרגשה שהבלוגים שלי היו מיותרות, וחסרות עניין וחשיבה מסדר גבוה ברובם!!!! העובדה שאין מה להמחיש ואיך להמחיש אפילו העבודות והמטלות שהיגנו במהלך הלימודים היו בשפה העברית מה שמקשה עוד יותר לנסות אותם עם התלמידים שלנו.

בכל אופן, אני מודה לכן מאוד על ההדשת זמן בהקשבה וקריאת הרשומות שלי. 
לשם כך אני מקדישה לכן את השיר Thank u 4 hearing me :)    
ושיהיה לכולנו : לכן,לי, ולעמיתים שלי בקבוצה (א + ב) בהרבה הצלחה בלימודים ובחיים בכלל 
                                                                                         בכבוד רב- ג'יזיל

בין תיאוריה למעשי

 :)    I       H A V E     A     D R E A M

רשומה אחרונה לסמסטר ארוך, עשיר בחומר ויש הרבה מה ללמוד ובמה להתעניין.היום אנחנו לקראת סוף סמסטר 3 ובעוד כחודש נתתחיל בסמסטר 4 ואחרון בתואר הזה ובתחום התקשוב .למדתי הרבה והקדשתי הרבה זמן לחקור, לבדוק, ולהתנסות בתוכנות חדשות ומעניינות ואטרקטיביות, אך קיימת בעיה ממש גדולה ,,, חסר לי מאוד להתנסות ולעבוד במה שאני לומדת בכיתה ובבית הספר בו אני עובדת!!מאוד מתסכל ומאכזב ללמוד ולהתאמץ מבלי להרגיש את השינוי בהוראה.ניסיתי הרבה ועדיין מנסה , כמה דברים הצליחו אך לטווח זמן מאוד קצר, מסיבות רבות,,, מצבם של התלמידים, חוסר במשאבים, חוסר מוטיבציה מקרב המורים להמשיך ולשתף פעולה, חשש בית הספר מקבלת אחריות על מכשיריםאישיין שמביאים התלמידים(אייפאד אישי), הרבה קשיים למימוש השינוי והעבודה.לא יודעת עד כמה אתן יכולות לתאר לעצמכן - למידה מתוקשבת וחשיבה אחרת,חדשנית בשילוב טכנולוגיות חדשות בהוראה - כל זה מתקיים כחוויה תיאוריטית.  המימוש עוד רחוק מאפילו לחלום עליו.בתחילת הלימודים היתה לי אמונה ורצון רב לחולל מהפכים ושינויים בבית הפר או אפילו בכיתה שלי! היום אני מרגישה תסכול ויאוש, דואגת מאוד שכל מה שאני לומדת לא ימומש בפועל ואני יודעת מאוד טוב שאם אני לא מתעדכנת ועובדת בתחום התקשוב בפועל  אני אפסיד הרבה ואפילו אהיה מחוץ לתחום ויהיה מאוד קשה לחזור מכיוון שההתפתחות הטכנולוגית מהירה מאוד ופספוסים מתמשכים יכולים להשפיע מאוד על הידע והעבודה שלי.אהבתי מאוד את התחום, והתחברתי לרוב הקורסים והחומר שלמדתי - מה שאני מאוד מקווה שאצליח להשתמש בתקשוב ובשילוב טכנולוגיות חדשות במשך השנה אפילה אם במידה מועטה. הסרטון שאותו הקדשתי בהתחלת הראשומה, זהו החלום שלי לחולל איזשהו שינוי בהוראה, בעבודה או אפילו במחשבה שלי לגבי התלמידים שאיתם אני עובדת.

                                                           ------יש לי חלום - --   

מחקר פעולה

בקורס הערכת טכנולגיית ידע עם דר' ליאת אייל נתבקשנו לחשוב על בעיית מחקר ושאלת מחקר פעולה, קראנו מה זה מחקר פעולה? הגדרות מאפיינים..... והסקנו מסקנה חשובה והיא שבמחקר הפעולה חייבים לחקור בעייה קיימת במערכת בה אנחנו רוצים לחקור ובמקרה לנו בבית הספר בו אנו עובדות .
ומכיוון שאנחנו במגמת התקשוב אז המרצה בטח מצפה לשאלה הקשורה לטכנולוגיה ולתחום התקשוב  !!
אבל מה!! בית ספרנו אינו בית ספר מפותח טכנולוגית ואינו מתוקשב, למרות שהוא נחשב לבית ספר מאוד מכובד ומספק שירותים מדהימים אך התחום הטכנולוגי טרם פותח.
חשבנו על שאלת מחקר והתלבטנו הרבה, אך בסוף החלטנו לנסח שאלה של בעייה באמת קיימת והגדרנו את הבעייה ושלחנו למרצה :)  התגובה הייתה : תתחברו אלינו....   :)
אוקי.... דיברנו עם המרצה והסברנו לה את הבעיה והיא הציעה לנו משהו ממש יפה והוא : 
למרות שאין משאבים בבית הספר תחשבו על איך תפעילו את התלמידים בצורה אינטראקטיבית, פעילה ומעניינת ותשלבו מחשבים אישיים או .... מה שתרצו אך תעשו משהו מכלום.
אומנם רוב בתי הספר יש להם הרבה משאבים ומספקת הרבה אמצעים, אביזרים, וטכנולוגיות למורים, אך השימוש בהם אינו משמעותי.
כאן ההבדל!! וכאן העניין.
האתגר להיות יצירתיים ולעשות מהפך בשיטות ההוראה במינימום משאבים??? איך ???? 
התשובה היא : כשיש רצון ומוטיבציה ... אין אי אפשר.   הבלתי אפשרי הופך להיות אפשרי ובעוד איך.
שמחתי מאוד מהרעיון, לעומת זאת שאני אכן חשבתי על מהפך בשנה הלימודית החדשה וחשבתי על השימוש בתוכנת האקטיב אינספייר ושילוב המחשב והאייפאד בכיתה . אך למחקר הפעולה התלבטתי מפני שהבעיה בילבלה אותי!! איך לשלב בין הקיים והלא קיים, ולנצל אותו באופן חיובי ובעל משמעות.... התלבטות אשר הפכה להיות יותר מובנת ומאתגרת.
ובכן החלטתי שמהיום אני אעבוד על שאלת ובעית המחקר הזה בבית הספר בו אני עובדת ובכיתות בה אני מלמדת... ומקווה להגיע לשינוי חיובי ומעניין בכיתה שלי ובבית הספר בכלל.

ה- MOOCS

בקורס שילוב טכנולגיות תקשוב ולמידה עם דר' חגית מישר-טל נתבקשנו לעבוד על מטלה שיתופית בנושא הMOOCS, המטלה הייתה ברורה ומחולקת לשני שלבים כשבכל שלב כל אחד מהקבוצה נדרש לתרום חלק בחיפוש וניסוח יתרונות וחסרונות לנושא הנלמד,באמצעות דיון בין העמיתים בקבוצה בפורום, פייסבוק,סקאייפ.... והתוצר הסופי הוא מסמך שיתופי שיועלה לויקי.
אומנם זו לא היתה החוויה הראשונה לעבודה בקבוצות \לעבודה שיתופית עם העמיתים, אך הפעם חוויה זו הייתה נטל עליי והרגשתי כמה עבודות מסוג זה לא מתאימות לי אישית.

הגדרה לקבוצת למידה שיתופית- collaborative learning 

למידה בקבוצות בבית הספר היא שם כולל למספר מתודות למידה שהמשותף להן הוא חלוקת הכיתה לקבוצות עבודה קטנות (פישר אינשנגר 2001). העבודה בקבוצות קטנות יכולה לנוע על ציר שתחילתו בישיבה הפיזית בקבוצות, כאשר לכל תלמיד יש מטלה נפרדת ותוצר שונה של מטלה ובצידו הסופי של הציר, נמצא קבוצה שיתופית בה לכל התלמידים יש מטלה זהה והתוצר המשותף שייך לכולם. האלמנט הנמדד בציר הינו כמובן, מידת שיתוף הפעולה בין המשתתפים בקבוצה (פישר אינצינגר 2001).

שיתוף פעולה יוגדר כהתנהגות המתרחשת בין שני אנשים או יותר, הפועלים בתהליך אישי משותף, לקראת הגשת תוצר. למשתתפים מטרות הקשורות זו בזו וההישג הקבוצתי עולה על ההישג האינדיבידואלי כתוצאה מהפריה הדדית (פישר –אינצינגר 2001).

מתוך (פיתוח וניהול יחידת לימוד מתוקשבת - המנחה ליאת בדיחי אייל) מהאתרhttp://clickit3.ort.org.il/Apps/WW/page.aspx?ws=fc3576b9-96ea-49be-99fe-f3a6d17eabac&page=200b89b5-2c81-40c1-9d37-a12ec9d3e55b&fol=a5ddd836-d217-4b2b-921e-92b95f350298&box=4d0135a4-93db-493f-b9f2-0c6cea63bdae&_pstate=item&_item=171f4c89-95ab-48c9-b2bd-9b47306c05c8

הגדרה המתארת את תהליך העבודה ואת חשיבות שיתוף הפעולה בין המשתתפים בקבוצה.

התיאוריה היא הרצוי אך לצערי הרב המצוי רחוק מאוד מהשגה!!.

התהליך מאז תחילת העבודה ועד לסיומה התמשך ל-3 שבועות, הזמן הנמשך הזה מבחינתי מתיש מאוד! למה??? כי לכל אחד מהחברים בקבוצה יש את הקצב שלו ואת האופי האישי שלו, יש כאלה שעובדים תחת לחץ ותמיד נשארים לרגע האחרון לשלוח את תרומתם, ויש כאלה המקבלים את האחריות לעצמם ותמיד מזרזים את החברים ואת העיניינים, ויש כאלה האדישים ולא עקביים המחכים לנס מהשמיים כדי שהכל יסתדר להם כרצונם.

הקבוצה ההיטרוגנית אומנם יש לה את היתרונות שלה אך יש לה גם הרבה חסרונות, לדוגמא: אנשים כן מתמצאים ודואגים ואחרים לא, חלק  מטייל ועושה חיים וחלק מיואש מלקרוא לחברים בפורומים ,,,חלק עובד קשה כדי ליצור מסמך \ תוצר הראוי להערכה וחלק אחר אדיש ולא אכפת לו, יש כאלה שעושים את המבוקש מהם וזהו יוצאים כאילו זהו תרמו והלכו.

                         ומה בסוף המסמך יוצא בשם כולם !!! וכולם מקבלים את אותו ציון !!!  

אומנם יש בויקי תיעוד לכל פעולה נעשתה ולכל כניסה ועריכה לכל אחד מהמשתתפים, אך התחושה הפנימית של מי שעובד היא תחושה של נטל,ניצול ועייפות!!!

כואב לי מאוד כשאני מוצאת את עצמי משקיעה הרבה זמן, ואנרגיות כדי לתרום למסמך הסופי ואחרים פשוט מטיילים. אני לא שופטת אנשים ולא מרשה לעצמי לפגוע באף אחד, ועבודה על תוצר סופי אחד אם לא תהיה בתיאום בין המשתתפים יתכן  שתפגע או תתן הרגשה בזלזול כלשהו, כשלדוגמא יש סעיפים החוזרים על עצמם ואי אפשר להשאירם כך שחייבים או לשלב או למחוק ולוותר על אחד מהם???והשאלה על איזה מהם ??יגידו למה וותרתם על שלי ןלא על האחר???לוקחים את זה אישי ומאוד קשה!! וכשאין מקור לסעיף מוזכר ומבקשים 1000 פעמים להוסיף מקור ובכל זאת לא מוסיפים אז מה עושים ??? משאירים\מוחקים ??? דלימה אמיתית!! אכן לא רוצים לפגוע ולא נעים לנו למחוק או לנסח מחדש אך לפחות תתעוררו ותתרמו קצת לקבוצה! בסוף התוצר הוא של כולם !

אני יודעת שרשומה זו אולי אינה כתובה בצורה אקדמית המקובלת עליכן, פשוט רשומה זו יצאה לי מהבטן והיה לי מאוד חשוב לשתף את החוויה הלימודית שהייתה לנו לאחרונה איתכם, מכיוון שכל הזמן ההדגשה בתחום התקשוב הייתה על חשיבות העבודה השיתופית, ותקשורת פתוחה בין העמיתים ובמיוחד בין השותפים בעבודות, אך תמיד יש אחד או מקסימום שניים אשר מקבל על עצמו את האחריות להוציא תוצר סופי ראוי ובעל ערך.

כישורים חברתיים לעומת תקשורת באמצעות מכשירים אלקטרוניים

"אנו נולדים וחיים כיצורים חברתיים. על מנת לממש את הפוטנציאל האישי שלנו, כל אחד מאתנו זקוק לחיי חברה. כמובן שצורך זה משתנה מילד לילד, ולא כולנו חייבים להיות "חיות חברתיות", אך כל אחד זקוק למספר חברים ואירועים חברתיים. ילדים שאינם מפתחים את הכישורים החברתיים שלהם גדלים להיות מתבגרים ומבוגרים אלימים, דכאונים או חרדתיים, שאינם מצליחים להגיע לידי מימוש עצמי .

 היום יותר מבעבר, גם ילדים ומתבגרים נורמטיביים זקוקים לעזרה על מנת לרכוש כישורים חברתיים ולהתאמן בהם.  בעבר, רק ילדים עם בעיות תקשורת, הפרעות קשב או לקויות אחרות היו זקוקים לעזרה כזו, זאת, משום שרוב התקשורת שלנו היא באמצעות מכשירים אלקטרונים, פייסבוק, קבוצות דיון, טוויטר, פורומים, מסרונים וכדומה. התקשורת הישירה מועטה מאוד. אפילו בבית הספר ניתן לראות את המתבגרים מסמסים זה לזה בהפסקה במקום לנהל שיח ישיר.כאשר נפגשים אחר הצהריים, המשחקים הם משחקי מחשב – יושבים יחד מול הפייסבוק או בפלייסטיישן. נדיר למצוא את הילדים כיום משַחקים מִשְחקים של פעם, או יושבים ביחד ומשוחחים על נושא משותף."   

ביבליוגרפיה

הכותבת היא מטפלת התנהגותי קוגניטיבית- CBT ובביופידבק, מתמחה בבעיות רגשיות והתנהגותיות ובהדרכת הורים

המעגל מתרחב...אך החברים האמיתיים עדיין מעטים ! 

בשבוע שעבר חגגתי את יומולדת ה35 :)  יום לפני וליתר דיוק מאז חצות התחלתי לקבל הודעות וברכות בפייסבוק, ועל הבוקר באותו יום איזה כיף התעוררתי על צלצול רציף של הודעות ס.מ.ס, ווטס אפ, וויביר... והפרויקט שלי היה לחזור בהרבה הרבה תודה והערכה לכל מי שזכר ובירך אותי .............

וווואאאאווו מעגל החברים התרחב, וכבר יש לי יתור ויותר חברים מברכים.

הפייסבוק והאתרים החברתיים הרחיבו את מעגלי החברות,ההיכרות ,האינטראקציה והשיתופיות בין האנשים,וזה באמת דבר נפלא מאוד.

אבל,!!!!  לצערי הרב הודעות כתובות אינם מחליפים ובאים במקום ברכה חמה והשקעת דקה לשיחה טלפונית וברכה בקול, בה אפשר להרגיש את שמחת ואהבת החבר לך, כך שאומנן קיבלתי עשרות ברכות כובות אך לא קיבלתי ברכות חמות היוצאות מהלב, והמחממות את הלב, אנשים הפכו להיות יותר פרקטיים ואפילו קרים יותר.

כך שאכן מעגל החברות והחברים התרחב ונעשה גדול מאוד מאי פעם, אך החברים הקרובים המחממים את הלב הם לא הרבה . ומה שרואים זה לא בהכרח מה שמרגישים, ואנשים משדרים אהבה וחום בדרך המתאימה להם.

מה שחבל שמה שרואים שהמעגל רחב מאוד אך בלב זה לא ישנה ואפילו עלול להיות יותר גרוע, וזה לא מהסיבה שאני או את או הוא או כל אדם אחר נעשה רע ולא ראוי לחברים, אלא מפני שהעולם מסביבנו משנה והדרישות והצפיות השתנו, העולם הפך להיות מחשב ומשקיע בחיצוני ובמה שרואים האחרים ושכח את החשוב .. עמוק עמוק בלב את מה שמרגישים בלב ובנשמה.